יש נשים שלא מתאמנות בכלל. שזה נושא כואב בפני עצמו.

ויש נשים שמתאמנות באופן סדיר, 3-4 אימוני קבוצה או אישיים בשבוע, מתמידות לאורך תקופה ועדיין נראות ומרגישות אותו דבר.

למה זה קורה? למה אין התקדמות?

יש כמה סיבות. הראשונה היא ביצוע פעולות לא רלוונטיות למטרות של המתאמנת, או יותר גרוע מכך - היעדר מטרות. 

מצד אחד, לרוב נשמע מנשים שהן מעוניינות בגוף יפה, חטוב ומוצק. מצד שני, כשנאמר להן בתגובה, שגוף כזה משיגים באמצעות אימוני כוח, נגלה שנשים עדיין מסתייגות מכך ועדיין קיימים מחסומים מביצוע אימוני כוח לנשים.

המחסום העיקרי הוא, כמובן, הפחד מלהיות גדולה מדי, גברית מדי, שרירית מדי.

כאן חשוב לציין דבר אחד. כן, נשים יכולות לפתח מסת שריר בדיוק כמו הגברים. אנחנו לא שונים בפוטנציאל הגדילה שלנו.

יחד עם זאת, חשוב להבין שנשים גדלות ביחס לעצמן. כלומר, נשים מתחילות עם מסת שריר קטנה יותר מאשר גברים, לכן גם השינוי שיקרה לגוף יראה שונה לגמרי.

האם אישה יכולה להיות גדולה ושרירית?

בהחלט כן. אבל, וזה אבל גדול מאוד, זה לא קורה בקלות ובמהירות. בשביל לבנות מסת שריר מכובדת נדרשת עבודה קשה, מכוונת וארוכת טווח.

דבר שני - מסת שריר זה דבר יפה, זה פשוט נראה טוב. היום, לשמחתנו, קיימת מודעות גבוהה יותר מבעבר, ועדיין נחזור על זה:

הרדיפה אחרי רזון היא נחלת העבר. אנחנו לא רוצות להיות רזות, אנחנו רוצות להיות בריאות, חטובות ועם מסת שריר בכמות הנכונה לנו.

אימוני כוח מאוד תורמים למראה הכללי, במיוחד כאשר הם משולבים עם תזונה ראויה לגוף שלכן.

מה שמביא אותי לנקודה הבאה - המון נשים עושות דיאטות, אוכלות מעט מדי, מוסיפות לזה בעיקר אימוני אירובי מוגזמים.

כתוצאה מכך, אולי תקבלו מספר נמוך יותר על המשקל, אך יכול להיות שאתן מסתכנות באיבוד מסת שריר יקרה מפז.

מה שאמור לעניין - זה הרכב הגוף, הרכב של אותו מספר על המשקל. אחוזי השומן מול מסת שריר.

יותר ממומלץ לבצע תהליכים כאלה בליווי אנשי מקצוע ראוים - רק תזונאי קליני ורק מאמנים שיודעים מה הם עושים. ולא עוד דיאטות חסרות רחמים במצאתן באיזה מרתון משוגע באינטרנט ומבטיח לכן תוצאות תוך 30 ימים.

חוזרת על זה שוב - מסת שריר לא נרצה לפרק - נרצה לבנות ולשמור. איך? אימוני כח, בליווי "לאכול כמו שצריך".

אחרי שדבר ראשון התייחסנו לאסטטיקה, כי מה לעשות - זה הכי מעניין,

לא נשכח את חשיבותה של מסת השריר לבריאות שלנו.

השרירים שלנו הם שחקני מפתח בעתיד שלנו, הם משחקים תפקיד מאוד חשוב בשלל תהליכים פיזיולוגיים.

כמות מסת השריר שתהיה לנו תקבע איך יראו החיים שלנו מבחינה תפקודית.

ככל שאנחנו מתבגרים ישנה ירידה טבעית במסה. איבוד מואץ מדי של כמות וכוח השרירים נקרא סרקופניה ומתבטא בירידה ביכולת התפקוד היומיומי. פעילות גופנית, ובעיקר אימוני כוח, יהיו הדרך הטובה ביותר למנוע איבוד חריג של מסת השריר ולשפר את איכות החיים היום ובעתיד.

שימו לב, אני מתייחסת לא רק לכמות השרירים בגוף, אלא גם לכוח שהם יכולים להפיק. גם  כוח שלנו יורד עם הגיל.

ומי אוהב להרגיש חלש? כולם רוצים להרגיש חזקים, גברים ונשים. מה שנבנה באימונים עכשיו ישרת אותנו - היום ובעתיד.

אין כמו לשפר כוח. תחשבו על כל הדוגמאות בהן כוח תורם לנו - קניות בסופר, ילדים, עבודה.

הפונקציונליות של אנשים מאומנים תהיה טובה יותר - הליכה, קימה מישיבה, עלייה במדרגות.

מי לא ירצה לשפר עכשיו וגם להקטין את הסיכוי לבעיות עתידיות בתפקוד שלנו? אף אחד.

נמשיך לדבר על העתיד?

אז חשוב להזכיר גם את תופעת בריחת הסידן מעצם שמתרחשת עם הגיל. דלדול עצם או אוסטאופורוזיס - עצם שהופכת להיות פחות צפופה ודחוסה, ולכן חשופה יותר לשברים. שכיחות אוסטאופורוזיס בנשים גבוהה יותר מזו שבגברים.

מה נמליץ כאן כדי להפחית את התופעה? כמובן, פעילות גופנית.

פעילות נגד עומסים (אימוני כוח) תגרום לעצם להתאים את עצמה למאמץ הנדרש ממנה ולהתחזק באמצעות בניית הרקמה. התחזקות, כלומר הגברת הצפיפות.

השתכנעתן כבר? פעילות גופנית חכמה חייבת לכלול אימוני כוח איכותיים.

אפשר להמשיך ולדבר עוד הרבה על ההטבות שאימוני כוח מביאים איתם - הקטנת הסיכון לסוכרת, שיפור בתפקוד קוגנטיבי, מומלצים בזמן הריון, הפחתה בתסמיני חרדה ודיכאון ועוד ועוד ועוד.

ניקח אימוני כוח עם התנגדות ראויה, הדרגתית ולאורך זמן,

נוסיף לכך פעילות אירובית ונקבל תמונה מנצחת.

מהי התנגדות ראויה? זה ממש להרים משקולות, ליידיז.

לא את הקטנות החמודות בצבע ורוד שממשיכים להציע לנו.

אז להרים משקולות, הן לא לגברים בלבד.

אגב, מכונות חדר כושר הן גם אחלה דבר ליצירת אותה התנגדות ראויה שאנחנו מחפשות.

ואם כבר אמרנו להרים משקולות, חשוב להתייחס לנקודה נוספת שרלוונטית לנשים.

וזהו בעצם מחסום נוסף שעומד בין נשים ולבין אימוני כוח והוא החשש שמשהו יקרה לרחם, ההנחה הזאת שלהרים משקולות זה מסוכן לרחם או לרצפת האגן. 

המחשבה נובעת מהעובדה של עליה בלחץ תוך בטני תוך כדי הרמת המשקולות.

נכון, ישנה עליה בלחץ התוך בטני בעת הרמת משקל והנושא הנ"ל נחקר לא מעט. המסקנות הן - בליווי מקצועי, עם תוכנית מסודרת והתנגדות הדרגתית - לא נשקפת סכנה לרחם, אלא להיפך.

גם בהריון - ארגון הבריאות העולמי ממליץ על פעילות גופנית, לפחות 150 דקות בשבוע, ואימוני כוח כלולים בתוך ההמלצה הזאת.

לסיכום, להימנע מפעילות גופנית הכוללת הרמת משקלים מתוך פחד וחשש לרחם יכול להוביל לסכנות גדולות יותר מביצוע הפעילות עצמה.

תתחילו לדאוג לעצמכן, ליידיז.